אבו אל היג'א נ' אחים פרטוש (2000) בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה מטעם נתבעת מס' 3 לביטול מינויו של מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט בתחום הנדסת רכב ושמאות רכב, והחלפתו במומחה אחר.

2.הרקע להגשת הבקשה הינו כדלקמן:

ביום 15.4.08 רכש התובע רכב ג'יפ מדגם טויוטה שנת ייצור 2008, מאת נתבעת מס' 1 (להלן "הרכב"). לטענתו, ברכב התגלו פגמים, ומשכך הוא עתר בתביעה דנן לחייב את הנתבעות בתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב כך. לכתב התביעה, צירף התובע חוות דעת של הנדסאי מכונות רכב שבה נקבע כי מהרכב בוקע רחש חרישי בלתי נסבל במהלך נסיעה, שאינו אופייני לרכב מאותו סוג.

3.נתבעת מס' 3 הגישה חוות דעת נגדית של מהנדס רכב מטעמה, אשר קבע כי "האוושוש" הבוקע מהרכב במהלך נסיעה, מהווה רעש סביר ומקובל ברכב מסוג זה, וכי אין המדובר ב"תקלה".

4.ביום 22.9.12 מונה המהנדס ושמאי הרכב מר יצחק סמו כמומחה מטעם בית המשפט בתביעה דנן (להלן "המומחה"), ובסמוך לאחר המינוי, המציאו לו באי כח התובע ונתבעת מס' 3, את המסמכים הדרושים לו לצורך הכנת חוות דעתו, לרבות עותק מחוות הדעת שהוגשו על ידם.

5.ביום 28.1.13, שלח המומחה מכתב לב"כ הצדדים שבו יידע אותם כי ביום 19.1.13 הוא בדק את הרכב בנוכחות התובע ובא כוחו, וזאת לאחר שלמד את החומר שהומצא לידיו. במכתב נקב גם בשכר הטרחה המבוקש על ידו.

6.בעקבות מכתב מחאה שנשלח אליו על ידי ב"כ נתבעת מס' 3, שיגר המומחה ביום 14.2.13 לבאי כח הצדדים מכתב נוסף שבו כתב את הדברים הבאים:

"עו"ד אמיר שהם הגיב בתדהמה על מכתבי מתאריך 28.1.13 על כך שבדקתי את הרכב נשוא המחלוקת שלא בנוכחות כל נציגי הצדדים. הדבר נעשה בתום לב ומתוך העובדה שכל הצדדים יודעים על התקלה שקיימת ברכב.

עקרונית אני מקבל את הביקורת. על מנת להיטיב עם הביקורת הנני מוכן לבדוק את הרכב שנית בנוכחות הצדדים שיבחרו להשתתף בבדיקה וללא כל חיוב נוסף...."

7.ביום 20.2.13 הגיש ב"כ נתבעת מס' 3 את הבקשה דנן שבה עתר לביטול מינויו של המומחה והחלפתו באחר. לטענתו, בדיקת הרכב בנוכחות התובע ובא כוחו בלבד, מהווה פגם מהותי הפוגע פגיעה ממשית בזכויותיה של נתבעת מס' 3, ואשר בעטיו יש לפסול את מינויו של המומחה מטעם בית המשפט. עוד טען כי אמירתו של המומחה במכתב מיום 14.2.13 ולפיה "כל הצדדים יודעים על התקלה שקיימת ברכב" (ראה הציטוט המופיע בסעיף 6 לעיל) מלמדת כי המומחה כבר גיבש את דעתו בנוגע לקיומה של תקלה ברכב, אף בטרם נבדק הרכב על ידו, דבר המטיל ספק באובייקטיביות שלו ופוגע בהמשך מילוי תפקידו. עוד הוסיף וטען כי המומחה התעלם מפניותיו אליו לרבות בעניין בירור שכר טרחתו, וזאת עד לקבלת המכתב מיום 28.1.13.

8.הבקשה הועברה לתגובתו של המומחה. בתגובתו, ציין המומחה כי הוא בדק את הרכב בהתאם לכתבי הטענות שהומצאו לידיו לרבות חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, וכי הבדיקה הינה בדיקה טכנית בלבד. עוד ציין כי לצורך מתן תשובות לחלק מהשאלות שהופנו אליו על ידי ב"כ הנתבעת מס' 3, היה עליו לבדוק את הרכב, וכך עשה, וזו הסיבה לעיכוב במענה לפניותיו של ב"כ נתבעת מס' 3.

9.על רקע הנסיבות הנ"ל הוגשה הבקשה דנן לביטול מינויו של המומחה והחלפתו באחר כאמור.

10.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כבר נפסק כי ההנחה היא שמומחה מטעם בית משפט יפעל ביושר, בהגינות, בתום לב, באובייקטיביות, ללא משוא פנים, ותוך הקפדה שכל אלה גם יראו (רע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטול בע"מ, תק-על, 96 (2), 272). עוד נפסק כי פסילתו של מומחה מטעם בית המשפט, תיעשה רק במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נו (4), 673). לא כל שגגה תביא לפסילתו של מומחה מטעם בית המשפט, ויפים בהקשר זה הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט אור ברע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, תק-על (97)3, 1051, כדלקמן:

"..... קביעה זו מצטרפת להנחה הקיימת, אלא אם מתברר אחרת, שמומחה רפואי פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו )השווה לרע"א 5118/93 בועז אהרון נ' גלר ומנורה חברה לביטוח בע"מ, צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים", בעמוד 1758; רע"א 3358/91 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' ציון, תקדין עליון 2903 (3)91; רע"א 3011/94 אלפסי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם )).

ההחלטה אם לפוסלו אם לאו, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה, ובין היתר, בשאלה אם פעל בתום לב, ובשאלה אם השגגה ניתנת לתיקון"

אמנם הדברים שצוטטו לעיל נאמרו ביחס למומחים רפואיים שמונו על ידי בתי המשפט במסגרת תביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אך הם יפים, ככלל, גם למומחים אחרים הממונים מטעם בית המשפט.

11.בענייננו, לא שוכנעתי כי התנהגות המומחה שהתבטאה בבדיקת הרכב במעמד התובע ובא כוחו נעשתה בחוסר תום לב ו/או נבעה משיקולים זרים, אלא משגגה ו/או טעות בשיקול דעת. המומחה עמד על "טעותו" הנ"ל והביע נכונות לערוך בדיקה נוספת בנוכחות כל הצדדים, ללא עלות נוספת. יש לזכור כי המדובר בבדיקה טכנית גרידא, וככזו, לא שוכנעתי כי לנתבעות נגרם עיוות דין עקב עריכתה בנסיבות שתוארו לעיל ו/או עקב הצורך בעריכתה מחדש. בנוסף, לא שוכנעתי כי השימוש במשפט ""כל הצדדים יודעים על התקלה שקיימת ברכב" מלמד על גיבוש עמדה על ידי המומחה, וסבורה אני כי המדובר בניסוח בלתי זהיר, אם כי שגור, לתופעה אשר בה הבחינו שני מומחי הצדדים, והיא "הרעש" (לעמדת מומחה התובע) או "האוושוש" (לעמדת מומחה הנתבעות) שבוקע מהרכב.

12.התוצאה היא שאינני נעתרת לבקשה, והנני מורה על דחייתה.